״הִזְמַנְתִּי אוֹתְךָ אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ,״ סַבָּא יִרְמִי הִסְבִּיר. ״שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה מְפַקֵּד חֲבוּרָה וְיוֹדֵעַ לִפְתּוֹר בְּעָיוֹת.״ הוּא נִשְׁעַן לְאָחוֹר עַל מִשְׁעֶנֶת הַכֻּרְסָה וְשִׁלֵּב רֶגֶל עַל רֶגֶל.
״אֲנִי מֵבִין אֶת זֶה,״ אָמַרְתִּי לְאַט. ״אֲבָל אֲנִי רַק יֶלֶד, וּבְעָיוֹת שֶׁל אַהֲבָה זֶה לֹא הַתְּחוּם שֶׁלִּי.״
״אַל תִּדְאַג,״ סַבָּא יִרְמִי צָחַק, ״סִפַּרְתִּי לְךָ עַל הָאַהֲבָה שֶׁלִּי לְסַבְתָּא טוֹבָה, כִּי בִּגְלַל הָאַהֲבָה הַזֹּאת הִתְעוֹרְרָה בְּעָיָה אַחֶרֶת, וְאוֹתָהּ אֲנִי מְבַק... ֵּשׁ שֶׁתִּפְתֹּר,״ הוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב. ״עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִין?״
״מַמָּשׁ לֹא,״ הֵנַדְתִּי בָּרֹאשׁ. ״אִם זֹאת בְּעָיַת אַהֲבָה, אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִפְתּוֹר אוֹתָהּ.״
אַחַר כָּךְ הִתְבָּרֵר שֶׁבִּשְׁבִיל לִפְתּוֹר אֶת הַבְּעָיָה הָיִינוּ צְרִיכִים לְרַאֲיֵן מִישֶׁהוּ שֶׁיִּצְטָרֵף לַחֲבוּרָה. הַאִם הוּא הִצְטָרֵף? אֲנִי יָכוֹל רַק לִרְמוֹז לָכֶם שֶׁהוּא בֶּן־דּוֹד שֶׁל דָּנָה פִישְׁמַן, אָז מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים?