״אֲנִי מַכִּירָה אֶת בֶּנְצִי הַקָּטָן!״ שַׂגִּית הִכְרִיזָה.
״מְצֻיָּן!״ קָרָאתִי, ״הַתַּפְקִיד שֶׁלָּךְ יִהְיֶה לַחְלוֹב אוֹתוֹ.״
״לַחְלוֹב אוֹתוֹ?״ מוֹשִׁיק צָחַק, ״מָה, בֶּנְצִי פָּרָה?״
״לְהוֹצִיא מִבֶּן־אָדָם סוֹדוֹת זֶה כְּמוֹ לַחְלוֹב פָּרָה,״ הִסְבַּרְתִּי לוֹ וּפָנִיתִי אֶל שַׂגִּית, ״תֵּדְעִי אֵיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה?״
״אוֹקֵיי,״ יִפְעַת קָמָה, ״וְאֵיזֶה תַּפְקִיד יִהְיֶה לִי?״
״אַתְּ תַּעַקְבִי אַחֲרֵי הַיַּפָּנִים,״ אָמַרְתִּי.
״אֵיזֶה יַפָּנִים?״ יִפְעַת שָׁאֲלָה.
״הַתַּיָּרִים,״ עָנִיתִי.... >וְכָכָה הִתְחִיל הַמִּבְצָע שֶׁלָּנוּ, שֶׁבְּסוֹפוֹ הִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ קִירוֹ, הַיֶּלֶד הַיַּפָּנִי מִטוֹקְיוֹ.
אֲבָל אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגָּנְבוּ לָנוּ אֶת הַמִּבְצָע? אֵיךְ בִּכְלָל גּוֹנְבִים מִבְצָע? וְלָמָּה דָּנָה פִישְׁמַן חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה בְּעֵינַיִם מֻשְׁפָּלוֹת וּמִתְבַּיֶּשֶׁת? אֵיךְ הִיא קְשׁוּרָה לַמִּבְצָע שֶׁל הַתַּיָּרִים הַיַּפָּנִים?