* לקראת ההצבעה באו"ם על עתיד ארץ - ישראל בסוף שנת 1947, הוקמה ועדה רפואית אזרחית לשעת חירום. הוועדה נכשלה בתפקידה. ב - 31 בינואר 1948 מונה ד"ר חיים שיבר (שיבא), ששירת כקצין בצבא הבריטי ומילא תפקידים חשובים ב"הגנה", לתפקיד הרופא הראשי של ה"הגנה". הוא המשיך בתפקיד לאחר הקמת צה"ל עד תום מלחמת העצמאות.
ברור היה ש- 000,ו המיטות בבתי החולים האזרחיים לא יספיקו לטיפול בנפגעי המלחמה. ד"ר שיבר הקים 16 בתי חולים צבאיים מכפר - גלעדי ועד באר - שבע במהלך מלחמת העצמאות, ובהם 3,000 מיטות. הוא ייסד, הרחיב או שיפר את כל אלה: שירו... תים רפואיים בכל היחידות הלוחמות, בחיל האוויר ובחיל הים; שירותי עזר, כגון פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק; בתי הבראה ושירותי שיקום; מחלקה לרפואה מונעת ושירותי בריאות הנפש.
לחצו של ד"ר שיבר על האוניברסיטה העברית היה גורם מכריע בכינון בית - הספר לרפואה בל"ג בעומר תש"ט. כעדות לכך כתוב במגילת היסוד של בית - הספר: "משנה שמחה תמלא לבנו שזכות היום הזה נתגלגלה על ידי זכאים בנינו לוחמינו פרחי הרפואה בצבא ישראל - לראשונים למלחמת העם זכות ראשונים גם לתלמוד החכמה".
ב= 6 בדצמבר 1948 פנה ד"ר שיבר לכל מפקדי בתי החולים ובתי ההבראה, למפקדי מרכזי השיקום, ליחידות אלישע, לבסיס האימונים ומחנה המעבר, למחלקת הפרסונל הרפואי וההדרכה, ולמחלקת בתי החולים וההבראה, והנחה אותם ביחס לכתיבת "תולדות היחידה". היום, לאחר יותר מחמישים שנה, אפשר לקבוע שההיענות לפנייה זו היתה מצוינת - אולי הרבה מעל ומעבר למצופה - וגם שמערכת שימור המסמכים בארכיון צה"ל היתה ועודנה מעולה. באמצעות עיבודם ורישומם של עשרות אלפי מסמכים בא ספר זה לענות על הערתו של ד"ר שיבא ב1969 - : "באנגליה כאשר כותבים על מלחמה יש פרק שלם על השירותים הרפואיים לפרטיהם. אצלנו כנראה לא נפגעו בכלל, ומחלות לא היו. ממילא, לא היה צורך בשירות רפואי". הכרך הנוכחי היה מוכיח לפרופ' חיים שיבא ז"ל שאכן אנו מכירים ב"צורך בשירות רפואי", ושסוף - סוף נכתב "פרק שלם על השירותים הרפואיים לפרטיהם" בתקופת מלחמת העצמאות.
שם הספר נוצר כהמשך וכשינוי לשם קודמו, "כל העם חזית". לאחר 29 בנובמבר 1947 התפתחה מלחמה על קיום הבית של כל יחיד במולדתו. ההצלחה של הלוחם הישראלי בקרב נגד אויב שרצונו למנוע את הקמת ביתו (תרתי משמע), וגירושו של כל חייל פולש, איפשרו את הקמת המדינה ואת החזרתם של היהודים למעמד של עם חופשי בארצו. באוגוסט 1948 הכריז צה"ל באופן רשמי על ארבע "חזיתות" בישראל. החזית הפרטית של כל חייל היתה קיימת לאורך כל מלחמת העצמאות. על כן שם הכרך הנוכחי - "כל חייל חזית".