ההנצחה היא אמצעי שבעזרתו מבקשת החברה לשמר את זכר היקרים לה. תכליתה לגרום לכך שאלה שאינם עוד איתנו יהיו עמנו לדורות ויהוו יסוד איתן בזיכרון הקולקטיבי שלנו. מדינת ישראל נטלה על עצמה מחויבות להנציח את זכרם ואת פועלם של הנופלים במערכותיה, והחברה הישראלית אכן מצפה שהמדינה תקיים הנצחה ציבורית וממלכתית.
במרכז הספר עומדת היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון, הגוף שהעמידה המדינה כדי לטפל בהנצחה על היבטיה המגוונים - תפקידיה, פעולותיה, וקשרי הגומלין שלה עם משפחות הנופלים ועם כלל הציבור. כן נדונה בו מעורבותה של המועצה הציבורית להנצחת ה... חייל בהיבטים אלה. המתח הבלתי נמנע שמערכת הביטחון מתמודדת עמו בין הרגשות שמבטאות משפחות שכולות לבין צרכיו ואילוציו של הממסד, מואר אף הוא בספר. בתוך כך נפרסות ההתפתחויות שחלו במרוצת השנים ביחסה של החברה הישראלית לזיכרון הנופלים במערכות ישראל ובתרבות הזיכרון שלה.
ד"ר אילנה שמיר חוקרת את תרבות הזיכרון בישראל על מגוון גילוייה. בין פרסומיה הספרים "הנצחה וזיכרון - דרכה של התברה הישראלית בעיצוב נופי הזיכרון", "גלעד - אנדרטות לנופלים במערכות ישראל" (עורכת ראשית) ושורה של מאמרים. כמו כן ערכה את קובץ המאמרים "דפוסים של הנצחה".