הַתַּרְמִיל שֶׁלִּי, שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל הָרִצְפָּה בַּכִּתָּה, הִתְחִיל לִרְטֹט. כְּתוֹצָאָה מִזֶּה, הָרִצְפָּה הִתְחִילָה לִרְקֹד. "... ial, sans-serif;">רְעִידַת אֲדָמָה!" אוֹדֶלְיָה צָרְחָה.
אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁכָּךְ קִבַּלְנוּ אֶת כְּתַב הַחִידָה, שֶׁהוֹבִיל אוֹתָנוּ לְאִיטַלְיָה?
וְכָךְ הִגַּעְנוּ לִסְיֶנָה שֶׁבְּאִיטַלְיָה. רֶגַע, אֲבָל מָה הַמְּשִׂימָה?
וְאִם אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְמִבְחָן, אֵיךְ נוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת הַנְּקֻדּוֹת, כְּדֵי לַעֲלוֹת בְּדַרְגָּה בְּמִסְדַּר הָאַבִּירִים? וּמָה הַקֶּשֶׁר לְמֵרוֹץ הַסּוּסִים הַמְּפֻרְסָם בָּעִיר סְיֶנָה? וְלָמָּה הַנְּעָרִים הַשְּׁוֶדִים הַמְּעַצְבְּנִים הָאֵלֶּה עוֹקְבִים אַחֲרֵינוּ?
אֲנִי יְכוֹלָה לְסַפֵּר לָכֶם, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה צֶוֶת מְנַצֵּחַ –
וּבַטֶּקֶס הַמְּרַגֵּשׁ כֻּלָּם עָמְדוּ וְהֵרִיעוּ לוֹ.
מַמְלֶכֶת הָאַבִּירִים הוּא הַסֵּפֶר הָ־26 בַּסִּדְרָה מְשִׂימָה עוֹלָמִית, שֶׁלּוֹקַחַת אֶתְכֶם לְהַרְפַּתְקָאוֹת מוֹתְחוֹת בִּמְקוֹמוֹת מְרַתְּקִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. הַסִּדְרָה הִתְקַבְּלָה בְּאַהֲבָה רַבָּה בְּקֶרֶב הַקּוֹרְאִים וּסְפָרֶיהָ כִּכְבוּ בִּרְשִׁימוֹת רַבֵּי־הַמֶּכֶר.