באותו רגע יצא מישהו מהבנק. הוא נגש אל קטנוע שחנה על המדרכה, והתניע אותו. ברגע הראשון, המראה הזה של האיש היוצא מהבנק ונגש אל הקטנוע שלו, נראה לי מאוד רגיל.
אבל כשהתרכזתי בתנועות של האיש הזה, הרגשתי מן הרגשה מוזרה. זו היתה הרגשה שרק בלשים מנוסים מרגישים. מין הרגשה פנימית שמשהו כאן לא בסדר.
מה לא בסדר?
האיש התניע את הקטנוע, וסובב אותו. תנועותיו היו מהירות ועצבניות מאוד. הוא לבש מעיל עור שחור וכפפות עור עבות ושחורות ודחף תרמיל מתחת למעיל.
מה קרה אחר כך? אני לא רוצה ... לקלקל לכם את כל הסיפור. אני רק יכול לגלות שדנה פישמן הביאה לי פרחים (כן...כן!) ו... לקחה אותם בחזרה.