באור התכלת העזה

רוב המאמרים והרשימות שנקבצו בספר הזה הם "על פי" או "בעקבות" מאמרים, ראיונות, הרצאות ושיחות-ראדי מראית שנות-השישים ועד קרוב לסוף שנות השיבעים. מכאן חזרות בלתי-נמנעות ומכאן גם ההבדלים שבין מאמר למאמר: הבדלים של נימה, ניגון וסגנון. בלי קושי מיוחד אפשר למצוא בקובץ קווי-מחשבה שאינם שלמים או שאינם עיקביים. ואולי גם סתירות.

די בקריאת שתיים שלוש פסקאות כדי להבחין בכך שהספר לא נכתב בידי הוגה-דיעות בעל משנה שיטתית אלא בידי אדם המתרגש בקלות ונוטה להגיב תגובה נרגשת על עיניינים שונים: אחד מאלה הקדתניים שאם אינם סותרים את דברי עצמם הם חוזרים על דברי עצמם...  וכשאינם חוזרים ואינם סותרים - הם מסתבכים בהגיונם ונוגעים נגיעה לא-עיונית בדברים הצריכים אולי נגיעה עיונית מובהקת.

ובעצם, אולי רוב הדברים הבאים ספר הזה הם תחליפים לסיפורים שלא עלה בידי לכתוב אותם - "סיפורים שלא התגשמו.