מלחמת קרים, מלחמת הבורים, מערכת קאמבראי, טוברוק, סינגאפור, פארל הרבור, שתי מלחמות העולם, מלחמת ויאטנם ואחרות הם ציוני דרך בהיסטוריה הצבאית של האנושות וזכו לסיקור היסטורי נרחב; אולם את עובדת היותם אסונות מחרידים פטרו ההיסטוריונים בלא כלום או לכל היותר ייחסום ל"הנהגה אטומת ראש", ל"אמבציליות צבאית", ל"אדיוטים", ל"טיפשים ארורים" וכיו"ב. מדוע נתבעו קרבנות כה עצומים במערכות אלה יותר מאשר במערכות אחרות? מה מביא לניצחון במלחמה, ומה גורם לשואה?
מדוע נתבעו קרבנות כה עצומים במערכות אלה יותר מאשר במערכות אחרות? מה מביא לני
... צחון במלחמה, ומה גורם לשואה?הודות למה שב מצביא אחד מן המערכה עטור זרי תהילה, ואילו האחר שב אבל וחפוי ראש? היש הסבר כלשהו לפיו ניתן לאפיין מכשלות צבאיות- ולעומתן הצלחות צבאיות? ואם נוכל ללמוד מן ההיסטוריה את גורמי הכשלון הצבאי, הנוכל גם לנבא אותו? שאלות אלה חשובותמכדי לפתור אותן בהסברים כמו חוסר מזל וטפשות. מצביאים שהגיעו לפקד על צבאות עצומים - על כל המורכבות והקושי הרב שבכך - לא ייתכן שהיו טיפשים.
ד"ר דיקסון - מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת לונדון - חוקר את התופעה בנלים של הפסיכולוגיה המודרנית. ניתוח אסונות צבאיים מביש למסקנה ברחיה: את הגורם העיקרי לתבוסה בקרב יש לחפש במבנה נפשו של המצביא. יש דמיון רב ביותר בין המבנה הנפשי - התשוקות המודחקות, חסכים מימי הילדווע מערבת ערכים וציפיות - של המצביאים השלומיאליים בבל הזמנים, בכל המקומות ובכל הלאומים. כך ניתן לשרטט את דמות האב - טיפוס של המצביא הכושל - השלומיאל.
התיאוריה שאותה מציע המחבר, לא זו בלבד שיש בה כדי להסביר אסונות צבאיים שקרו מאז ומעולם, אף ניתן לעשות בה שימוש רב לעתיד. יש בתיאוריה זו כלים לגילוי מוקדם של מצביאים שלומיאליים - בבוח, ולהיפך - אפשר להשתפהם בה לאיתור מוקדם של מצביאי העתיד שיובילו את צבאותיהם אל הניצחון והתהילה. מה רב ערבו של גילוי מוקדם זה במיון המועמדים לבתי הספר לקצונה ובקידום קצינים במסלול הצבאי!