הַסִּדְרָה כּוֹחַ הַנְּסִיכוֹת הִיא סִדְרַת סְפָרִים חַדְשָׁנִית. גִּבּוֹרוֹת הַסִּדְרָה הֵן נְסִיכוֹת אֲמִתִּיּוֹת, אַךְ בָּהּ בָּעֵת הֵן חֲזָקוֹת, חֲכָמוֹת וְעַצְמָאִיּוֹת וְלוֹחֲמוֹת בְּכוֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים לְמַעַן בַּעֲלֵי הַחַיִּים וּלְמַעַן עוֹלָם טוֹב וְיָרֹק יוֹתֵר. מִיָּד עִם צֵאתָהּ לָאוֹר הָפְכָה הַסִּדְרָה שׁוֹבַת הַלֵּב לְרַב-מֶכֶר עוֹלָמִי.
הַנְּסִיכָה קְלָרַבֶּל הִיא הָעֲדִינָה שֶׁבֵּין בְּנוֹת הַכּוֹחַ. בְּסֵתֶר לִבָּהּ הִיא יוֹדַעַת שֶׁאֵינָהּ אַמִּיצָה כְּמוֹ חַבְרוֹתֶיהָ. הִיא חוֹשֶׁ... שֶׁת לְבַצֵּעַ תַּרְגִּילֵי נִינְגָ'ה וּמִתְגַּיֶּסֶת בְּחֵפֶץ לֵב לַבַּקָּשָׁה לֶאֱסֹף צְדָפוֹת לְתַחֲרוּת הַשַּׁיִט הַמַּלְכוּתִית. אֲבָל כְּשֶׁהִיא מוֹצֵאת בַּמִּפְרָץ דּוֹלְפִין פָּצוּעַ הַקּוֹרֵא לְעֶזְרָה, הִיא מְגַלָּה מַהֵר מְאוֹד שֶׁגַּם הִיא אַמִּיצָה וּבַעֲלַת כּוֹחוֹת מְיֻחָדִים.
פְּנִינַת הַמִּשְׁאָלוֹת הוּא סֵפֶר הַרְפַּתְקָאוֹת נוֹסָף בַּסִּדְרָה כּוֹחַ הַנְּסִיכוֹת. הַסְּפָרִים הַבָּאִים בַּסִּדְרָה: הַהַבְטָחָה הַסּוֹדִית, תִּלְיוֹן הַכֶּסֶף, הָאֶבֶן הַזּוֹהֶרֶת, תַּעֲלוּמָה לְאוֹר יָרֵחַ וְטַבְּעוֹת הַקֶּסֶם.