"בחדר השינה יש קירות ירוקים... ושלושה דוּבּוֹנים על שלושה כיסאות קטנים..." - ולאט לאט הכול נרגע, ושֶקֶט מסביב, ולילה טוב חדר שינה, ולילה טוב ירח...
לַיְלָה טוֹב יָרֵחַ הוא סיפורערש במובן הנפלא ביותר של המילה: סיפור שאבאאמא קוראים לילדיהם בשעת הלילהטוב, סיפור שהילדים יקראו אותו בבוא היום לַילדים שלהם, וכן הלאה.
מאז 1947 - עת הופיע ספרם של מַרְגָרֶט וַייז בְּראוּן והצייר קְלֶמֶנְט הֶרְד - כמה דורות של ילדיםנרדמים הפכו בינתיים מבוגריםמעריצים, ולַיְלָה טוֹב יָרֵחַ הוא עדיין החבר הטוב ביותר לסיים איתו את היום.