רוֹצִים לָעוּף לַחֲלַל הַגּוּף?
זֶה דֵּי פָּשׁוּט. אַתֶּם ... מוּכָנִים?
הִצְטָרְפוּ לַמַּסָּע שֶׁלִּי.
בְּיַחַד נָעוּף מִן הַחוּץ אֶל הַפְּנִים.
בְּרוּכִים הַבָּאִים לְ״סִפְרִיַּת הַלִּמּוּד שֶׁל דּוֹקְטוֹ רסוּס״,
שֶׁבָּהּ חָתוּל תַּעֲלוּל לוֹקֵחַ אוֹתָנוּ לְמַסָּעוֹת מְרַתְּקִים
כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת הָעוֹלָם שֶׁאֲנַחְנוּ חַיִּים בּוֹ.
בַּסֵּפֶרהַזֶּה נְגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַקָּרוֹב אֵלֵינוּ בְּיוֹתֵר, וּבוֹ הֲמוֹנֵי הַפְתָּעוֹת
נִפְלָאוֹת שֶׁבִּכְלָל לֹא הִכַּרְנוּ – הַגּוּף שֶׁלָּנוּ! יַחד נַחְקֹר
אֶת גּוּף הָאָדָם מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, נַכִּי ראֶת הַחוּשִׁים,
אֶת הַמּוֹחַ, אֶת הַתָּאִים וְעוֹד,
וְנִלְמַד אֵיךְ פּוֹעֶלֶת
הַמְּכוֹנָה הַמְּתֻחְכֶּמֶת מִכֹּל – אֲנַחְנוּ.
עוֹדבַּסִּדְרָה:
עַד לֶחָלָל וְעַד בִּכְלָל (עַל מַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ)
קַר זֶה נֶהְדָּר (עַל הַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי וְהַקֹּטֶב הַדְּרוֹמִי (
חַבְרוֹתֵינוּ יְפוֹת הַכְּנָפַיִם )עַל הַצִּפּוֹרִים(
אֵיפֹה גָּרִים הַגּוּרִים? )עַלתִּינוֹקוֹת, עַלאֶפְרוֹחִים וְעַלגּוּרִים(
הָעֲנָקִיםשַׁלִּיטֵיהַמַּעֲמַקִּים )עַללִוְיְתָנִים, דּוֹלְפִינִיםוּפוֹקֶנוֹת(
הֲכִייָבֵשׁשֶׁיֵּשׁ )עַלהַמִּדְבָּרִיּוֹתהַחַמִּיםוְהַמִּדְבָּרִיּוֹתהַקָּרִים(