בספטמבר 1980 פלשה עיראק לאיראן ופתחה בכך מלחמה שנמשכה כמעט תשע שנים - עד חודש מרס 1989 שתי המדינות המעורבות במלחמה ניהלו במהלכה מבצעי לחימה מן הנרחבים ביותר בתולדות העולם השלישי, ואף המעצמות נעשו מעורבות בה - אם במאבקים הפוליטיים שהקיפו את הסכסוך, ואם במלחמה בפועל במפרץ. אף שהיתה זו מלחמה יבשתית, בעיקרה, היא כללה גם לחימה ימית ואווירית בהיקף נרחב.
במלחמה זו הופעלו מערכות נשק מגוונות, חלקן חדשות - ביבשה, באוויר ובים - מן המזרח ומן המערב כאחד, ובעצם ניתן לראות בה מעין שדה ניסויים נורא, שבו נבחנו הביצועים ומידת ההשפעה של אמ... צעי הלחימה ושל שיטות הלחימה השונות. מלחמה זו מאופיינת גם בהפעלה נרחבת של נשק לא קונוונציונלי ושל מגוון טילים: קרקע-קרקע; חוף-ים; אוויר-ים ואוויר-אוויר. המחקר המעמיק והנרחב, שנערך על ידי אנתוני קורדסמן ואברהם וגנר, הינו החלק השני של טרילוגיה מקיפה העוסקת בלקחי המלחמה המודרנית. החלק הראשון דן במלחמות ישראל בשנים 1973 ו1982-, ואילו החלק השלישי עוסק במלחמת פוקלנד ובמלחמה באפגניסטן ומציג את המסקנות הכלליות של המחקר.
יש אומרים שהמלחמה בין עירק לאיראן היתה בעצם האקדמה למלחמת המפרץ ב1991-. צדאם חוסיין, שראה בנסיבות סיום המלחמה בשנת 1989 ניצחון, לא היסס להפעיל את כוחו מאוחר יותר בעת הפלישה לכווית. שיגור הטילים לעבר ישראל באותה מלחמה - למרות שלא היתה מעורבת בעימות - מדגיש את משמעות האיום מצד שתי מדינות אלה כלפי מדינת ישראל כיום ובעתיד, ומחייב אותנו שבעתיים ללמוד היטב את שאירע במלחמת תשע השנים, ולהפיק את לקחינו ממנה.