פרל לא חַפֶּשֶׂת צָרוֹת. הַצָּרוֹת פָּשׁוּט מוֹצְאוֹת אוֹתָהּ.
פֶּרְל פֶּטֶל וּבֶּן סִילְבֶרְסְטַיין אָמְנָם מְחַכִּים בְּקֹצֶר רוּחַ לְיוֹם הָעֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהֶם כְּשׁוּלְיוֹתֶיהָ שֶׁל דּוֹקְטוֹר וּוּ, הַוֶּטֶרִינָרִית לִיצוּרִים דִּמְיוֹנִיִּים, אַךְ מִתְאַכְזְבִים לְגַלּוֹת שֶׁהַמַּטָּלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִקְצֹץ אֶת צִפָּרְנֵי רַגְלָיו שֶׁל הַסַסְקְוָאץ. אִיכְס! אַחַר כָּךְ מַבְחִינָה פֶּרְל בְּמִפְלֶצֶת בָּאֲגַם שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי בֵּית הַחוֹלִים, וְלַמְרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר לָהֶם לֹא לַעֲזֹב אֶת הַבִּנְיָן בְּשׁוּם אֹפֶן,
... הִיא יוֹצֵאת לְהָעִיף מַבָּט מִקָּרוֹב, כְּשֶׁבֶּן מִזְדַּחֵל בַּחֲשָׁשׁ מֵאֲחוֹרֶיהָ.הַיְּצִיאָה מִשְׁתַּבֶּשֶׁת כְּשֶׁהַיְּצוּר תּוֹפֵס אֶת בֶּן וּמַחְזִיק אוֹתוֹ בֶּן עֲרֻבָּה עַל אִי בְּאֶמְצַע הָאֲגַם. כָּעֵת צְרִיכָה פֶּרְל לְתַכְנֵן מְשִׂימַת חִלּוּץ. הַאִם תַּצְלִיחַ לְהַצִּיל אֶת הַמַּצָּב אוֹ שֶׁתְּחַזֵּק אֶת הַשֵּׁם שֶׁיָּצָא לָהּ כְּעוֹשַׂת הַצָּרוֹת הָרָאשִׁית שֶׁל הָעִיר? וְהַאִם יוֹשִׁיט לָהּ עֶזְרָה הַחוֹלֶה הַסּוֹדִי שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים?
סוּזָן סֶלְפוֹרְס שׁוּב סוֹחֶפֶת אֶת קוֹרְאֶיהָ לְהַרְפַּתְקָה מֻפְלָאָה, מְלֵאָה יְצוּרִים מִיתוֹלוֹגִיִּים וְתַגְלִיּוֹת מַדְהִימוֹת וְלֹא דִּמְיוֹנִיּוֹת כְּלָל.
״סֵפֶר כֵּיפִי. אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְחַכּוֹת לַהַרְפַּתְקָאוֹת הַבָּאוֹת!״ וֶנְדִי מַאס