הַפָּנִים שֶׁל הָאַבִּיר הוֹפִיעוּ לְפֶתַ... ע עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב. הַפַּעַם הֵן כְּאִלּוּ צָפוּ בְּתוֹךְ יָם אָדֹם. "אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁתַּתְחִילִי לֶאֱרֹז, כִּי הַלַּיְלָה אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְפּוֹלִין,"
הוּא הוֹדִיעַ לִי וְחָזַר וְשָׁקַע בְּתוֹךְ הַמַּיִם הָאֲדֻמִּים.
אֲבָל מִי יִתֵּן לָנוּ אֶת הַשַּׁלַּט־מוֹחַ? וְאֵיפֹה הַשִּׁקּוּי־נֶגֶד־פְּגִיעָה?
אָז טַסְנוּ לְפּוֹלִין עִם מִשְׁלַחַת שֶׁל בְּנֵי נֹעַר. בַּדֶּרֶךְ הִצְטָרֵף אֵלֵינוּ סַבָּא יוֹסֵף, שֶׁנָּתָן לָנוּ לֶאֱכֹל סֶנְדְוִיצִ'ים. מָה הַסִּפּוּר שֶׁלָּהֶם?
וּמִי הֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁרוֹדְפִים אַחֲרֵינוּ? וּמִי זֶה הַנַּהָג מֵאֲחוֹרֵי מִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ?
אַחַר כָּךְ פָּגַשְׁנוּ אֶת בִּיאַנְקָה שֶׁהִיא רוֹחָ'לֶה, שֶׁאֶת הַתְּמוּנָה שֶׁלָּהּ הִקְרִין הָאַבִּיר עַל הַקִּיר בַּחֶדֶר שֶׁלִּי. הַאִם הִיא הִצְלִיחָה לְהַעֲרִים עַל הַשּׁוֹמְרִים עָלֶיהָ וּלְגַלּוֹת לָנוּ אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל – הֵיכָן נִמְצָא הָאוֹצָר הַיְּהוּדִי?
סוֹד הָאוֹצָר הַיְּהוּדִי הוּא הַסֵּפֶר הַחֲמִישִׁי בַּסִּדְרָה
מְשִׂימָה עוֹלָמִית, שֶׁלּוֹקַחַת אֶתְכֶם לְהַרְפַּתְקָאוֹת מוֹתְחוֹת בִּמְקוֹמוֹת מְרַתְּקִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. הַסִּדְרָה הִתְקַבְּלָה בְּאַהֲבָה רַבָּה בְּקֶרֶב הַקּוֹרְאִים וּסְפָרֶיהָ כִּכְבוּ בִּרְשִׁימוֹת רַבֵּי־הַמֶּכֶר.