ספר זה מציג ומנתח את מושג הקו האדום בהיבטיו התיאורטיים, ובוחן את תפקיד הקווים האדומים באסטרטגיית ההרתעה הישראלית בשנים 1987-1948. קווים אדומים מהווים אחת מאושיותיה של מדיניות ההרתעה של ישראל והספר מאיר סוגיה זו, תוך ניתוח החשיבה וההתנהגות של ישראל בהקשר זה לאורך זמן. הניתוח ההיסטורי מתמקד בגורמים שהביאו להצגת קווים אדומים באסטרטגיה הישראלית ולשינויים בהגדרתם ובתגובות לחצייתם. באמצעותו בוחן המחבר באופן ביקורתי שורה של השערות מקובלות.